מעבר לעובדה כי ברבים מן המקרים אין כל היתכנות לשינוי ייעוד בעתיד, יש לתת את הדעת להבדל המשמעותי בין קרקע פרטית שהבעלות בה רשומה על שם המוכר, לקרקע שהבעלות בה רשומה על שם מדינת ישראל וזרועותיה השונות (רשות הפיתוח וקק"ל) ולמוכר זכות חכירה בלבד.
מעבר לעובדה כי ברבים מן המקרים אין כל היתכנות לשינוי ייעוד בעתיד, יש לתת את הדעת להבדל המשמעותי בין קרקע פרטית שהבעלות בה רשומה על שם המוכר, לקרקע שהבעלות בה רשומה על שם מדינת ישראל וזרועותיה השונות (רשות הפיתוח וקק"ל) ולמוכר זכות חכירה בלבד.
בעוד שהרוכש קרקע שהבעלות בה רשומה על שם המוכר, במקרה שאכן ישונה הייעוד הרוכש הוא זה שייהנה מעליית ערך הקרקע בעקבות שינוי הייעוד, הרוכש קרקע שהבעלות בה רשומה על שם מדינת ישראל, במקרה של שינוי ייעוד יידרש הרוכש להשיב את הקרקע לידי המדינה בתמורה לפיצוי זעום (נכון להיום הפיצוי נע בין 6,000 ₪ לדונם ל-45,000 ₪ לדונם, תלוי בעיבוד הקרקע, בסוג העיבוד ובמועד השבת הקרקע), בחלק גדול מן המקרים מדובר בסכום הנמוך מערך הרכישה.
יצוין כי למעלה מ-90% מהקרקעות החקלאיות במדינה הינם בבעלות מדינת ישראל.
טרם רכישת קרקע חקלאית מחובתכם לפנות למומחה בתחום, על מנת שיבדוק את הנכס מהיבטים תכנוניים ומשפטיים.
זכות חכירה מהווה למעשה זכות שכירות, על פי סעיף 3 לחוק המקרקעין, לתקופה של למעלה מ-5 שנים תיקרא "חכירה", שכירות במקרקעין לתקופה של למעלה מ-25 שנה תיקרא "חכירה לדורות".
תוכניות בניין עיר המאשרות פרויקטים של פינוי בינוי, מטרתן להביא להתחדשות עירונית בשכונות ואזורים בהם קיים צורך בשיקום והתחדשות, זאת באמצעות הריסת בניינים ותיקים קיימים והקמת פרויקטים חדשים במקומם.
היוון נחלה – דמי רכישה לאורך השנים, מעמדם של המחזיקים בנחלה חקלאית הוגדר כ"בר רשות" ולא ניתן היה לרכוש זכות חכירה בנחלה חקלאית
המשרד פעיל מזה כעשרים וחמש שנים וצבר נסיון רב בהערכות שמאות נכסים בתחומים מגוונים כגון: מגורים, מסחר, מלונאות, תעשייה, מיסוי מקרקעין, הכנת טבלאות איזון, תמ"א, פינוי בינוי, עמידר, מושבים, משקים, הרחבות במושבים, הערכת חטיבות קרקע גדולות ועוד.
