בישראל מתנהל מרשם מקרקעין (טאבו) שבו נרשמת הבעלות על כל נכס מקרקעין, על רישום הבעלות בנכסי מקרקעין מופקד האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים.

לכל נכס מקרקעין מזוהה באמצעות מספר גוש ומספר חלקה, מספור הגושים והחלקות מתבצע באמצעות המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

רישום המקרקעין מתבצע ב-3 פנקסים

1. פנקס הזכויות בו רשומות הזכויות במקרקעין מוסדרים.
2. פנקס השטרות בו רשומות הזכויות במקרקעין לא מוסדרים.
3. פנקס הבתים המשותפים בו רשומות הזכויות בנכסים שנרשמו כבתים משותפים.
4. נסח טאבו – העתק רישום
5. נסח טאבו הוא העתק מהרישום באגף רישום והסדר מקרקעין בו ניתן לראות בבעלות מי מצוי הנכס, האם המקרקעין מוסדרים, האם הנכס רשום כבית משותף, האם קיימים עיקולים, שיעבודים, האם הנכס ממושכן ועוד.

דירה שאינה רשומה בטאבו

בישראל קיימים בנייני מגורים רבים (וכן בנייני משרדים ומבני חנויות וכדו') שאינם רשומים כבית משותף, בדרך כלל מדובר במקרים בהם החברה שהקימה את הבניין טרם סיימה את רישום רוכשי הדירות בטאבו, במקרים כאלו הקרקע רשומה מטאבו על שם החברה הקבלנית ורישום זכויות הרוכשים מתבצע בפנקסי החברה הקבלנית או מי מטעמה.

באופן כללי המצב המשפטי של נכסים שכאלו מורכב ביותר, רכישת נכס שכזה מורכבת הרבה יותר ואף מומלץ להימנע מרכישת נכסים שכאלו.

במקרה של רכישת נכס מסוג זה יש להקפיד על הדברים הבאים

1. יש לדרוש נסח טאבו עדכני של החלקה עליה ממוקם הבניין על מנת לבדוק את רישום הקרקע בטאבו.
2. אם הקרקע רשומה בטאבו בבעלות החברה הקבלנית יש לדרוש אישור זכויות עדכני מאת החברה הקבלנית (או בא כוחה באמצעות יפוי כח בתוקף) על מנת לבדוק בבעלות מי הנכס והאם ישנם עיקולים, שעבודים, משכונים וכדו'.
3. אם הקרקע רשומה בטאבו בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח, קק"ל או גוף אחר של המדינה ורשום כי לחברה הקבלנית זכות חכירה בנכס, יש לבדוק כי החכירה מהוונת וכי היא בתוקף בונוסף על אישור הזכויות מהחברה הקבלנית שי לדרוש גם אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל.
4. בכל מקרה יש לדרוש תשריט מקורי חתום על ידי החברה הקבלנית שבו מסומן הנכס הנרכש, גבולותיו, הצמדות באם קיימות ומיקום הבניין.